חיפוש לוחם א-ב

זאב וילפריד קנטר

פרטים אישיים הדפסה

זאב וילפריד (וילפריד) קנטר
בן ליאון וחווה (אווה)
נולד ב: קייב,ברית המועצות
ב: 07/02/1921
שרות בצבא: קנדה
חיל אויר
תפקיד: טייס
עיטורים: DFM
עלה ב: 05/08/1948
נפל במילוי תפקידו ב יסודות
ב: 24/10/1948

פציעות: לאחר שנפגע מטוסו, רגלו נשברה בעת הצניחה

שנות פעילות

פעילות במלחמת העולם השנייה

  • 1942-1945 אירופה - DFM, טייס

פעילות בשירות צה"ל

חיל: חיל אויר
יחידה: טייסת 103
דרגה: סגן
  • 1948 - מלחמת העצמאות - מח"ל

קורות חיים

בן חוה (אווה) וליאון, נולד ביום כ"ט בשבט תרפ"א (7.2.1921) בעיר קייב, רוסיה. בהיותו בן חמש היגרו הוריו לקנדה והשתקעו בטורונטו. שם סיים בית-ספר יסודי ובית-ספר טכני.

בחודש אוגוסט 1941 התגייס לחיל-האוויר המלכותי הקנדי, בשם וילפריד לויד קנטר. הוא קיבל את כנפי-הטיס שלו כעבור שנה לערך ונשלח לאנגליה. שם עשה שנה נוספת באימוני טיס. משסיים את הקורס נשלח לטיסות מבצעיות מעל לגרמניה.

באפריל 1943 נפגע המפציץ שלו מעל העיר שטוטגרט אשר בגרמניה והתרסק. כל אנשי הצוות נהרגו בהתרסקות והוא היחידי אשר ניצל. רגלו נשברה בעת הצניחה והוא שכב במחבוא תשעה ימים. משפחה אחת ריחמה עליו והביאה אוכל למקום- מחבואו. המחתרת עזרה לו להימלט מגרמניה. הוא הגיע לגיברלטר, אחר-כך לשוויץ ומשם טס לקנדה דרך אנגליה.

אחרי חודש מנוחה חזר לתפקידו באנגליה והוסיף לטוס ולהפציץ את גרמניה. בחודש מאי 1944 נפגע מטוסו שנית והוא עם שניים או שלושה מחבריו הצליחו לצנוח בשלום. הם נפלו בשבי הגרמנים בסביבת דיסלדורף והושם במחנה השבויים סטאלאג  3 בגרמניה Stalag Luft III, שם נחקר על-ידי הגסטפו ממושכות. "עד היום איני מבין כיצד נשארתי בחיים" - סיפר לאמו, אך את הפרטים מיאן לספר.

הוא היה אחד ממארגני "הבריחה הגדולה" ממחנה-השבויים, אשר במהלכה נתפסו חמישים טייסים שניסו לברוח והוצאו להורג. כאשר אלה נתפסו, הוא עוד לא הספיק לעבור את המנהרה מתחת לגדר המחנה, וכך ניצל.

ערב כיבוש גרמניה על-ידי צבא בעלות-הברית הובלו השבויים מזרחה, לפנים הארץ. בשעת המסע הזה ברח והצליח להתחבר ליחידה אנגלית, ובעזרתה הגיע לאנגליה.

הוא נתקבל לראיון אצל המלך בארמונו ומידו קיבל אות-הצטיינות גבוה (DFM). בשנת 1945 חזר לביתו בקנדה. אחרי שובו לא מצא מרגוע לנפשו אחר כל התלאות והעינויים אשר עברו עליו ואחרי כל מה שראה.

הוא הגיע לישראל ב-5 באוגוסט 1948 עם ראשוני הטייסים המתנדבים (מח"ל - מתנדבי חוץ לארץ) והיה אחד מתוך חמישה טייסים יהודיים מקנדה בעלי ניסיון קרבי המלחמת-העולם השנייה, ששירתו בחיל-האוויר של ישראל. הוא הוצב לטייסת 103 בבסיס רמת דוד והטיס מטוסי "דקוטה" Douglas C47 במשימות הספקה ליישובים מכותרים על-ידי הצבא המצרי, וכן לסדום שהיתה נגישה בדרך האוויר בלבד. במבצע "יואב" ביצע טיסות הפצצה. הוא התחבב על חבריו ליחידה, שהעריכוהו כטייס מצטיין.

ביום כ"א בתשרי תש"ט 24.10.1948), זמן קצר לפני חצות, הוא המריא משדה דוב בתל- אביב לעבר סדום עם מטען אספקה. עשר דקות לאחר ההמראה עלה המנוע הימני של מטוסו באש. הוא שינה כיוון, ככל הנראה בניסיון להגיע לעקרון (תל נוף) לנחיתת-חירום. המטוס התפוצץ באוויר בסביבות קבוצת יסודות ליד תל נוף והתרסק על קרקע. כל אנשי צוות המטוס נספו והוא ביניהם. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.